Author Archives: jalalziod

מגפת הקורונה המשתוללת היום פגעה כידוע פגיעה קשה בעסקים, ולא פסחה על שום ענף או מגזר , אחד הנפגעים מהמצב הקיים היום הינו העסקים בחברה הערבית אשר מתאפיינים ברובם כעסקים קטנים ,עסקים אלו בנוסף לזה שהם קטנים הם גם עסקים משפחתיים. והפגיעה בעסקים אלו יכולה להוות מכה מאוד קשה לא רק לבעלי העסק אלה לכמה משפחות שהם למעשה בני המשפחה שמחזיקה בעסק ,והמתפרנסים מהעסק, המונח משפחה מתייחס בדרך כלל לאבא עם כמה בנים שכולם מועסקים בעסק או לאחד האחים שירש את העסק מאביו ומעסיק את האחים ומתפרנסים ממנו כמה בתי אב ,ולפעמים חלק מהבנים לומד באקדמיה על חשבון העסק , ובמקרים רבים לעסקים אלו מסתעפים עוד עסקים קטנים יותר תופעה שרואים במיוחד בענף הבניה והתשתיות ,לכן פגיעה בעסק הראשי יכולה להמיט אסון על כלל העסקים והבתי אב שקשורים לעסק הזה.העסקים בחברה הערבית מתאפיינים בענפים הקלסיים, ענף האירוח והמסעדנות או ענף הבניה והתשתיות או ההובלות או ההסעות או המסחר, הם בעיקר העסקים עם השכיחות הכי גבוהה בחברה הערבית.בהמשך למה שנאמר אודות גודל העסקים בחברה הערבית כ 88.6% מכלל העסקים מעסקים עד 10 עובדים ומתאפיינים בחלקם הגדול כעסקים משפחתיים, במצב זה בית העסק מעסיק את כל בני המשפחה המורחבת ,שיכולה לכלול כמה בתי אב .הרוב מקרב העסקים בבעלות ערבים (%57 ) משתייכים לשתי קבוצות של ענפי משק: %31 הם מענפי הבינוי, כולל חשמל ומים, ו-%26 מענפי המסחר.המצב שנוצר בעקבות מגיפת הקורונה וצמצום הפעילות במשק גרם ללא מעט עסקים בחברה הערבית לצמצם את הפעילות שלהם למינימום במקרה הטוב או לסגור לחלוטין את העסק שלהם, ובמצב נתון זה בו כל המשפחה מועסקת באותו עסק ומונה כמה בתי אב אז הפגיעה הינה כפולה או משולשת גם העסק אינו פעיל וגם כל בתי האב ללא פרנסה דבר שיכול להקשות מאוד על חזרת העסק לתפקד ,ואפילו לידי התמוטטות כלכלית של המשפחות.יתר על כן מחקרים מוכיחים שההון העצמי בעסקים במגזר הערבי הינו הון עצמי נטול השקעות מקרנות או מבנקים ובעת נפילת העסק בחברה הערבית גם ההון העצמי שהושקע הולך לאיבוד וזה יכול להביא את המשפחות לחדלות פירעון, ולהעמיס עליהם עוד עול של חובות כי בעת שהעסק היה פעיל וכמה בתי אב עבדו בו והתפרנסו הם התחלקו ברווח ובעת צרה כשהעסק נכנס לסחרור ומצב כספי קשה גם כן כלל המשפחה נפגעת.המצב שונה במגזרים אחרים בהם העסקים הינם עסקי יחיד ואפילו אם הם עסקים קטנים בדרך כלל הם אינם משפחתיים ובמקרים בודדים של עסקים משפחתיים, הם אינם תלויים בבעלים באותה רמה של העסקים בחברה הערבית, ההשקעות הם יותר מבנקים או מקרנות או ממשרדי ממשלה דבר שהינו כמעט לא נמצא בחברה הערבית מכמה סיבות, חלקם שהיישובים בהם רשומים העסקים הם ללא עדיפות או ללא אזורי תעשיה , והבנקים מתייחסים לאזורים אלו כאזורי סיכון גבוהה ומכאן שהעמדת האשראי אינה בהיקפים כמו במגזר הכללי.נשאלת השאלה , האם הממשלה בהחלטותיה תתייחס לעסקים בחברה הערבית כפי שמתייחסת לחברה היהודית, וזה אגב המעט שיכולה לעשות , מה שכן היא צריכה לקחת בהחלטות את המרכיב (החברתי- עסקי) ומבנה העסק בחברה הערבית ולנסות להציל את העסקים המשפחתיים בקו הראשון בכדי להציל באופן עקיף את המשפחות שנפגעו, כי באם הממשלה תתעלם מהצלת העסקים הנ"ל היא תזרוק לחצר האחורית את המשפחות שהתפרנסו מעסקים אלו.בתקווה שהקורונה תעבור ולא תפגע בעסקים, אם כי כבר הפגיעה מורגשת אבל שלא תמוטט אותם ואיתם הרבה משפחות.עבד חטיב المصالح التجارية بالمجتمع العربي في ظل ازمة الكورونا من المعروف أن وباء "الكورونا" المنتشر  اليوم قد ألحق ضرراً شديداً بالأعمال والمصالح التجارية ، ولم يتجاوز عن أي صناعة أو قطاع , احد الضحايا من الوضع الحالي هو الشركات والمصالح التجارية في المجتمع العربي ، والتي تتميز في الغالب بأنها شركات صغيرة ، وتمتاز  بالإضافة إلى انها مصالح وشركات صغيره فهي أيضًا مصالح وشركات عائلية ويمكن أن يلحق الوضع الراهن  بهذه الشركات والمصالح ضررًا كبيرًا ليس فقط لمالكيها الرسميين المسجلين انما  للعديد من الاسر  التي تعتاش من هذه المصالح وعمليا هم من نفس عائلة المالك للمصلحة فهذه المصالح هي مصالح عائلية يعتاش منها كل ابناء العائله واسرهم. تجدر الإشارة ان مصطلح العائلة بهذا السياق هو الأب الذي لديه بعض الأبناء حيث يعملون جميعًا في المصلحة التجارية ويتعاشون منها  أو ان  أحد الإخوة الذين ورثوا العمل من والده ويوظفون معهم الإخوة في المصلحة التجارية ويكسبون لقمة العيش من تلك المصلحة وبالعادة تعتاش من هذه المصلحة عدة أسر. واحيانا يكون لديهم ابناء يدرسون بالجامعات او المعاهد وايضا هذه المصالح تدعمهم وتعيلهم وفي بعض الاحيان تساعدهم ايضا بتأهيلهم الاجتماعي وفتحهم بيوت جديده, كما ويحدث ببعض الاحيان ان يكون لهذه الاسر عدة مصالح تجاريه وشركات تتفرع إلى شركات صغيرة  تعمل مع المصلحة التجارية او الشركة الرئيسية  ونرى هذه الظاهرة  بشكل خاص في صناعة البناء والتشييد والبنية التحتية، وبالتالي إلحاق الضرر في لمصلحة التجارية  الرئيسية  يمكن أن تقوم بتدمير جميع الشركات والمصالح الصغيرة المرتبطة بها وقطع  مدخول الأسر المعالة من هذا العمل. تتميز الأعمال في المجتمع العربي بالصناعات التقليدية مثل الضيافة والمطاعم اوالبناء والتشييد والبنية التحتية أو النقل و التجارة ، والتي هي بالأساس انواع المصالح التجارية  ذات الانتشار الأعلى في المجتمع العربي. واستمرارًا لما قيل عن حجم الأعمال في المجتمع العربي ، فإن ما يقرب من 88.6٪ من مجموع  الشركات او المصالح التجاريه هي شركات تقوم بتشغيل حتى 10 عمال أي مصالح صغيره. ومعظمها يتم وصفه بأنه أعمال عائلية ، وفي هذه الحالة ، يعمل في الشركة جميع أفراد العائله ، والتي يمكن أن تشمل العديد من الأسر. تنتمي غالبية الشركات المملوكة للعرب (57٪) إلى مجموعتين من الصناعات: 31٪  وهي الإنشاءات والبناء والتشييد، بما في ذلك الكهرباء والمياه ، و 26٪ من التجارة. تسبب الوضع الذي أحدثه وباء كورونا  الى تراجع النشاط الاقتصادي في المصالح التجارية بالوسط العربي هذا ان وصفناه بالوضع الحسن  الجيد والى إغلاق أعمالهم تمامًا  بوضع اخر، وفي هذه الحالة حيث تعمل العائلة بأكملها في نفس العمل ولديها عدة أسر ، تكون الإصابه مزدوجة أو ثلاثية. حيث ان المصلحة الرئيسية لا تعمل وارباب الاسر المالكين او من يعتالون  منها لا توجد لديهم مصادر رزق اخرى  ، مما قد يجعل من الصعب جدًا على الشركة العودة إلى العمل ، وحتى انهيار الأسر. علاوة على ذلك ، تظهر الابحاث أن الاستثمار  في الشركات والمصالح التجاريه بالوسط العربي هي استثمارات خالية من دعم أي من الصناديق أو البنوك باغلب الحالات ، ويكون الاستثمار من الثروه والمال الشخصي لمالكي المصلحه او الشركه وعندما تنهار الشركة  او المصلحة العربية ، تُفقد الاموال المستثمرة ، مما قد يؤدي إلى فقدان  العائلات  والاسر لاموالها ولامكانية السداد ، …

להמשיך לקרוא העסקים בחברה הערבית בצל מגפת הקורונה

השתתפותי עם דר.דוד קורן מנהל תוכנית החומש של משרד החינוך במזרח ירושלים בהערת קורס ניהול ומנהיגות החינוך בתואר ראשון .קורס ייחודי זה משלב סטודנטים ערבים ממזרח ירושלים וסטודנטים יהודים ממערב העיר ומועבר בשתי שפות ומטרתו להעניק כלים ללומדים בניהול ומנהיגות ולחבר בין שתי התרבויות .

השתתפותי ביום עיון בנושא מהדרה להכלה במכון מופת עם פרוייקט  "המצטיינים" בתואר השני של הקריה האקדמית אונו .נושא יום העיון היה מהדרה להכלה השתתפו בו מ 5 מכללות .

השתתפותי בהנחיית קבוצות של סטודנטים ערבים ויהודים במסגרת התואר הראשון בקריה האקדמית אונו אשר נועדו לקרב בין שתי החברות ולשלב את שני הסקטורים ביחד, הייתה סדרה של שלושה מפגשים כאשר ההנחיה הייתה בקו עם דר. אסתי נאווה ובהובלת דר. נאווה בן ארצי שיבר וליווי והכוונה של פרופסור טובה הרטמן דיקנית הקריה האקדמית אונו.

השתתפותי היום עם צוות הקריה האקדמית אונו ביום עיון בנושא נוהר בסיכון בהשתתפות אנשי מקצוע בתחום ונציגי עיריית ירושלים בראשם דר. דוד קורן יועף ראש העיר למזרח ירושלים ואחרים, הכנס דן בנושא הנוער בסיכון במזרח העיר , הוצגו ביום עבודות סמינריוניות על הנושא על ידי הסטודנטים בקריה האקדמית אונו וניתנו בו הרצאות הסבר על הנושא.

השתתפותי בהעברת הרצאה בנושא יוקר המחיה בישראל עם פרופסור ירון זליכה ראש בית הספר לראיית חשבון בקריה האקדמית אונו וחשב משרד האוצר לשעבר,ההרצאה הועברה במסגרת לימודי השנה הראשונה לתואר ראיית חשבון .

השתתפותי כיועץ ארגוני עם צוות קליק בשולחן העגול שהתקיים בעיריית טייבה בנוכחות ראש העיר עורך הדין שועאע מנסור מסארווה ומנהלי כל בתי הספר בעיר , ונציגי משרד החינוך,בישיבה הצגתי את המיפוי הרשותי אשר ביצעתי עבור עיריית טייבה לכלל מערכת החינוך בעיר כולל הבלתי פורמלי,בה הוסקו מסקנות והתקבלו החלטות לגבי המשך התוכנית והגברת הפעילות וניתנה תמונת מצב עכשוית לגבי המצב במערך החינוך הרשותי.

השתתפותי בעם צוות המרצים בקריה האקדמית אונו הענקת תארים לבוגרי תואר שני בייעוץ ארגוני, במסגרת לימודי מנהל עסקים M.B.A  מברוק לבוגרים ובהצלחה, זכיתי להעביר איתם שנה ומתי מרתקות .

השתתפותי בהעברת השתלמות של משרד החינוך למורים ממזרח ירושלים שיוזמת הקריה האקדמית אונו בהובלת  גב. דלית שטאובר מנכ"לית משרד החינוך לשעבר והצוות המלווה , ההשתלמות הנה בנושא הניהול, במסגרת ההשתלמות רני מעביר את תיאוריות השינוי הארגוני ובניית אסטרטגיות לשינוי ומתרגם את שאר החומרים המקצועיים לערבית .בימי ההשתלמות אירחנו את מר.גלאל ספדי מנהל מנהל נוער במשרד חינוך להרצאת אורח וגם כן זכינו לביקור והרצאת אורח של מר. עבדאללה חטיב מנהל החברה הערבית במשרד חינוך.ההשתלמות ארכה 5 ימים כיבד אותנו ביום השלישי בנוכחותו מר. אחמד טיבי חבר הכנסת , כאשר שוחח עם המורים המשתתפים שהם גם סטודנטים לתואר שני ביעוץ ארגוני בקריה האקדמית אונו על ההשתלמות והבעיות שנתקלים בהם המורים במזרח ירושלים.

השתתפות צוות קליק בתכנון והוצאה לפועל של יום השיא לתוכנית אתגרים בחינוך המיוחד בעיר טייבה,בה הוזמנו והוקמו כ 35 דוכנים ל כ 30 ספקי תוכן שהשתתפו ביום שיא ופרסו את תוכניותיהם לקהל הרחב לרישום והשתתפות במסגרת תוכנית אתגרים לחינוך הבלתי פורמלי, את יום השיא כיבד בנוכחותו  מר. ראיד מסארווה מנהל מחלקת חינוך וגב. עאישה עבדאלקאדר מנהלת מחלקת הנוער והאחראית על תוכנית אתגרים וגם כל רכזי העוגן.